פסק-דין בתיק ת"א 2387/04

1.         ניר אגבבה ז"ל נולד ביום 8.8.1988. ביום 11.7.1999, בהיותו כבן 11, הוא נלקח יחד עם חניכים אחרים בפנימייה בה התחנך, לבריכת שחייה. בשעה 19:15 נמשה ניר ז"ל מהבריכה כשהוא מחוסר הכרה. הוא הובהל לבית החולים הלל יפה בחדרה, אושפז שם, ולאחר 10 ימים נקבע מותו. האירוע הטראגי הנורא הזה הוא נושא התביעה שבפני.

2.         התובעים הם אמו של ניר ז"ל, ושני אחיו הקטינים. 

הנתבעת 1 (להלן: " הפנימייה") היא מפעילת הפנימייה בה ניר ז"ל גר והתחנך. האירוע ארע בחופשת הקיץ, במהלך קייטנה שהופעלה על ידי הפנימייה שניר ז"ל השתתף בה.

הנתבעת 2 (שהנתבעת 3 היא המבטחת שלה), היא בעלת הבריכה. 

הנתבעת 4 (להלן גם המתנ"ס) היא מפעילת המתנ"ס בו מצויה הבריכה, והנתבע 5 (להלן: " המציל"), היה המציל שעבד בבריכה במועד בו ניר ז"ל טבע בה.

הנתבעים 4-5 הגישו הודעת צד שלישי נגד הנתבעות 2- 3. כן הוגשה הודעה לצד רביעי על ידי הנתבעת 3 לכלל חברה לביטוח בע"מ, כמי שביטחה את חבותם של הנתבעים 4 ו-5.

הנתבעת 2 הגישה הודעת צד ג' נגד איילון חברה לביטוח בע"מ, אריה חברה לביטוח בע"מ ונגד נתבעים 4,1 ו-5. 

3.         כדי לבחון את שאלת האחריות של הנתבעים או מי מהם לכך שניר ז"ל טבע בבריכה, יש לקבוע מימצאים עובדתיים ביחס לרצף האירועים שקדם לטביעה. לאחר מכן, ובהתאם לתשתית העובדתית שתיקבע, תיבחן שאלת אחריותם, אם בכלל, של כל אחד מהנתבעים לאירוע הטביעה.

כן נבחן כמובן את גובה הפיצוי שיש לפסוק לזכות התובעים.

העובדות

4.         ניר ז"ל עבר ללמוד בפנימיית "רננים", לאחר ילדות קשה. בשנת 1995, בהיותו כבן 7, מת אביו ממחלת הסרטן, ואמו נותרה עם שלושה ילדים קטנים - ניר ושני אחים צעירים ממנו, בהם היה עליה לטפל. ניר ז"ל סבל מקשיים רבים - קשיים התנהגותיים, ליקויי למידה, חסך רגשי ורמת תפקוד נמוכה יחסית לבני גילו. לפני שהגיע לפנימייה - הוא היה מאושפז במשך 6 חודשים במרכז לבריאות הנפש בנס ציונה, אם כי לא אובחנה אצלו מחלת נפש. ניר ז"ל הופנה לפנימייה בהמלצת בית החולים לבריאות הנפש, על מנת לשנות את המסגרת בה הוא חי. הפנימייה מיועדת לילדים בעלי קשיי התנהגות והפרעות שונות.

במהלך חופשת הקיץ מתקיימת בפנימייה קייטנה, שניר ז"ל בחר להשתתף בה - ולא לחזור הביתה לחופשת הקיץ. 

הביקור נושא התביעה דנן, לא היה הביקור הראשון של ילדי הפנימייה בבריכה - אלא הם נהגו לנסוע לבריכה בבריכה כפעמיים בשבוע בתקופת הקייטנה.

5.         לביקור בבריכה יצאו 87 ילדים מהפנימייה (או 70 לפי ס' 3 לתצהיר המדריך הבכיר מר לויאן) בגילאים של בני 7-14. בשלב מסוים חזרו חלק מהילדים לפנימייה, וחלק אחר - כ-30 ילדים (וביניהם ניר ז"ל), ו-8 מדריכים, נותר בבריכה (ר' תצהירו של מר לויאן).

החניכים אכלו ארוחת ערב בבריכה, ולאחר מכן, בשעה 18:45 בערך, חזר חלק מהם לשחות בבריכה. ניר ז"ל היה אחד הילדים שחזרו למים. כאמור, הטביעה ארעה זמן מה מאוחר יותר, בשעה 19:15.

דו"ח הוועדה

6.         לפני שנבחן את הרקע העובדתי הרלוונטי במלואו, יש לבחון את שאלת קבילותו של דו"ח ועדת החקירה שבדקה את נסיבות המקרה (מוצג י"ג, להלן: " דו"ח הוועדה").

ההלכה הפסוקה קבעה כי מימצאים של דו"ח של ועדת חקירה יהיו קבילים כראייה בבית המשפט, כחריג לכלל הפוסל עדות שמיעה, בהתקיים שלושה תנאים:

(1)              הדברים נמסרו מפי מי שהוסמך או הורשה בשעתו על ידי בעל דין לחקור את הנושא.  ההלכה הפסוקה קבעה כי תנאי זה מתקיים גם כאשר הגוף החוקר מקבל מבעל הדין הנתבע את החומר הרלוונטי לחקירתו, באופן שניתן לראות את בעל הדין כמסכים לעריכת החקירה; 

(2)              נערכה חקירה בהתאם להרשאה כאמור;